"פָּחַדְתִּי שֶׁפְרֶד יִשְׁכַּח אוֹתִי, אֲבָל הוּא אָסַף אֶת הַכּוֹבַע, אֶת הַכְּפָפוֹת
אֶת הַמַּחְבֶּרֶת וְאֶת הָעֶפְרוֹנוֹת הַצִּבְעוֹנִיִּים, וְגַם אוֹתִי תָּחַב לַתַּרְמִיל
שָׂמַחְתִּי, אֲפִלּוּ שֶׁבִּפְנִים הָיָה לִי צָפוּף מְאֹד.
בְּתוֹךְ הַתַּרְמִיל הָיָה חָשׁוּךְ וְלֹא נוֹחַ.
לֹא שַׂמְתִּי לֵב לָזֶה כִּי פָּחַדְתִּי."

סיפורו המרגש של פרד לסינג מסופר מנקודת תצפית מיוחדת ומפתיעה - מפיו של הדובי שלו. זהו סיפור על ילדוּת בצל מלחמת העולם השנייה, המספר על תקווה ואהבה, בדידות וחברוּת אמיצה
בגלל המלחמה הממושכת נאלצו הוריו של פרד להסתיר אותו לבדו אצל משפחות שונות, ומפעם לפעם העבירו אותו למסתור חדש. הדובי הקטן היה הקשר היחיד שלו למשפחתו ולבֵיתו
פרד לסינג וכל בני משפחתו ניצלו, ובתום המלחמה עזבו את הולנד. פרד חי כיום במישיגן, ארצות הברית